בן רחל ודן. נולד ביום י'טבסיוון תשכ'ח (5.6.1969) בבאר שבע, שם עברו עליו שנות ילדותו הראשונות. בשנת 1976העתיקה המשפחה את מגוריה לכפר ורבורג, לאחר שהאב השתחרר משירות בצבא הקבע ואודי החלאת לימודיו היסודיים בבית-הספר 'מבואות' שבמושב באר טוביה.
הוא המשיך בחטיבת-הבינייםובבית-הספר התיכון האזורי 'צוק' באותו יישוב. אהוד נשא את שמו של סא'ל אהוד אלעד, ידידם של הוריו, שהיה מפקד גדוד בחטיבה שבה שרת אביו, ונפל במלחמת ששת-הימים. אהודהיה ילד נאה וחזק, שרחש אהבה לטבע, למרחבים, לטיולים, אך מעל לכול היתה בו יראתכבוד רבה לבני אדם ומסירות כלפי בני משפחה וחברים. מסירות זו באה לביטוי במחויבותלעבודה במשק, באחריות ובהושטת עזרה ככל הנדרש. העניין הרב שגילה בעבודות החקלאיות, בטיפול בבעלי החיים ובמיכון החקלאי דחקו לשוליים את העיסוק בלימודים. חרף זאת הצליחלסיים את לימודיו ללא מאמצים יתרים.
אהוד גויס לשירות חובה בצה'לבחודש פברואר 1988, התנדב לקורס טיס ולאחר-מכן הגיע לחיל הנדסה-צנחנים, אולם בשלבעיות רפואיות שסבל מהן נאלץ לעבור ליחידת הסמנים שבבית-הספר לצניחה. לאורך כל דרכוהצבאית היה אהוב ומקובל מאוד על עמיתים ומפקדים כאחד. היה בכוונתו לערוך טיול בקנדהולשאת את חברתו עדי לאחר השחרור מצה'ל.
אודי נפל בעת מילוי תפקידוביום י'ח בתמוז תש'ן (11.7.1990) בתאונה שאירעה בעת תרגיל צה'לי מסכם ברמת הגולןוהובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכפר ורבורג. הניח אחריו הורים, אח - ערן, שתיאחיות - אורית ואביטל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולהכתב מפקדו על אודי, שהיה בחור חייכן ותוסס, מלא אהבה לזולת, שהתגלה כמנהיג טבעישהדביק בהתלהבותו לביצוע משימות את כל חבריו, עוד מוסיף המפקד ומציין עד כמה היהאודי מקובל על כל חיילי היחידה, אשר בחרו בו פה אחד לחייל מצטיןפלוגתי.
